פסק-דין בתיק ת"א 1297-06

זוהי תובענה לתשלום פיצוי כספי בגין נזקים שמקורם בהפרה, נטענת, של הסכם למתן אשראי.

הנסיבות

1.         התובע הינו מנהלה ומורשה חתימה של הנתבעת הפורמאלית 3, צ.ע.ל.א. בע"מ (להלן: " צעלא" או " החברה"), כמו גם של הנתבעת הפורמאלית 4  ע.ל.א.צ. בע"מ.

2.         הנתבע 1 מר חזי פרימט (להלן: " פרימט") כיהן, במועדים הרלוונטיים לתביעה, כמנהל סניף הרצליה של הנתבע 7, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: " הבנק"). לפניו בתפקיד, כיהן כמנהל הבנק הנתבע 6, מר שלמה פרי (להלן: " פרי").

            הנתבעת 2, הגב' אורלי אביר, שימשה, בשנים 2001-2005, כמנהלת מחלקת האשראי של הבנק (להלן: " אורלי" או " מנהלת מחלקת האשראי").

3.         ביום 8/9/98 חתמה החברה, באמצעות התובע, על הסכם לניהול חשבון חוזר דביטורי (להלן: " הסכם הניהול") במסגרתו נפתח חשבון עו"ש מס' 94100/22 על שמה של החברה (להלן: " חשבון העו"ש").

            יצויין, כי בשנה זו, שנת 1998, פתח התובע בבנק חשבון נוסף על שמה של הנתבעת  הפורמאלית 4, שמספרו 157700 (להלן: " חשבון נתבעת 4").

4.         ביום 16/9/99, בחלוף שנה ממועד פתיחת חשבון העו"ש, חתם התובע על כתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום, על פיו ערב האחרון לחובות החברה כלפי הבנק (להלן " כתב הערבות").

            בו ביום חתם התובע על שטר משכנתא (להלן: " המשכנתא") במסגרתו מישכן התובע לבנק את דירת מגוריו המצוייה ברח' סוקולוב 89, רמת השרון והידועה כחלקת משנה 192/19 בגוש 6415 (להלן: " הדירה") - זאת כערובה לפירעון חובות החברה.

            עובר למישכון הדירה, הוערכה זו, לצורכי שיעבוד, בסך 260,000$, בהתאם לחוות דעת המהנדס והשמאי חיים גלנצר מיום 8/9/99 (להלן: " חוות דעת גלנצר").

5.         בשל יתרת חובה שנצטברה בחשבון העו"ש על סך 180,414.82 ש"ח, שיגר הבנק לתובע מכתב מיום 11/2/04 בו נדרש האחרון לסלק את חובה של החברה.

            משלא נענתה דרישה זו פתח הבנק, ביום 29/8/04, תיק הוצאה לפועל מס' 12-11774-04-07 (להלן: " תיק ההוצל"פ"), במסגרתו מומשה המשכנתא.

6.         זאת לדעת, כי קודם להגשת תביעה דנא הגיש התובע תובענה (ה.פ. 218/05) לבית המשפט המחוזי, בה טען טענות דומות לאלה הנטענות בתביעה דנן (להלן: " המרצת הפתיחה").

            במסגרתה של המרצת הפתיחה עתר התובע (בש"א 3497/65) לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל (להלן: " הבקשה לעיכוב הליכים"). בקשה זו נדחתה על ידי סגן הנשיא כב' השופט י. זפט בהחלטתו מיום 22/2/05.

            יצויין כי המרצת הפתיחה לא נשמעה לגופה שכן זו נמחקה בפסק דינה של כב' השופטת י. שבח מיום 22/2/05, בשל סירובו של התובע להיחקר על תצהירו.

7.         לשלמות התמונה העובדתית יצויין כי בזמנים הרלבנטיים לתביעה דנא, היה התובע הבעלים של שתי חנויות הממוקמות ברחוב סוקולוב 89, רמת השרון והידועות כחלקות משנה 192/6,7 בגוש 6415 (להלן: " החנויות").

התביעה וטענות הצדדים

8.         בתביעה שבכאן עתר התובע לחייב הבנק בתשלום פיצויים בגין הנזקים הכספיים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מסירובו, שלא כדין, של הבנק למתן אשראי - העולים, כך על פי הטענה, לסך של 3,560,400 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

            לטענת התובע, בשנת 1999 נכרת הסכם בעל פה בינו לבין הבנק, באמצעות מר פרי, לפיו התחייב האחרון להעניק לו אשראי בשיעור של 60-70% משווי הדירה, כפי שזה נקבע בחוות דעת גלנצר, זאת כנגד שיעבוד הדירה לטובת הבנק (להלן: " הסכם האשראי").